המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב”ד)

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב”ד) אמון על בדיקות פיזיות, נפשיות ומנטליות לציבור הנהגים. במקרים רבים, הוא אף חורץ את גורל רישיון הנהיגה כך שייתכן ויהיה צורך להילחם עליו ממש. הוא מכיל מפגש עם פסיכולוגים, פסיכיאטרים ובוחנים אישיותיים, שיקבעו האם אתם כשירים לעלות שוב על ההגה, בין אם מטעמים בריאותיים ובין אם כמי שביצעו עבירות תעבורה שונות.

מי מקבל זימון למרב”ד ומתי?

את ציבור הנבדקים במרב”ד ניתן לחלק לארבע קבוצות עיקריות:

  1. נהגים שסיכנו או שעלולים לסכן את יתר המשתמשים בדרך (קבוצה זו כוללת את מי שרישיונם נפסל עקב עבירות תנועה שונות ואת כל המבקשים ברישיון נהיגה מקצועי על רכב ציבורי כמו אוטובוס או מונית).
  2. נהגים בעלי מוגבלות רפואית שיש להעריך את מצבם ולקבוע את כשרות הנהיגה.
  3. נהגים בעלי רקע פסיכיאטרי או נפשי-פסיכולוגי שיש להעריך את כשירום לנהיגה.
  4. נהגים שביצעו עבירות נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת סם מסוכן. 

למעשה, לא בכל אחד מהמקרים הללו אדם צריך להיעצר על ידי שוטר כדי לקבל זימון למכון הרפואי. לעתים די גם בביקור שגרתי לגמרי אצל רופא משפחה שחושד בהתמכרות לסמים, אלכוהול או שמזהה בעיה נפשית כלשהי, כדי לדווח על כך לרופא מומחה או בית חולים ומשם הדיווח יעבור בסופו של דבר גם אל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. 

שימו לב: מדווחים עליכם

אחד הנתונים שפחות ידועים בנוגע לפעילות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב”ד) הוא העובדה שישנם גורמים רבים שמעבירים לו מידי יום דיווח שוטף: משטרת ישראל, משרד הרישוי, רופאים שונים, בתי ספר לנהיגה, בתי המשפט, בתי חולים ואפילו המוסד לביטוח לאומי. מי שנדרש לבצע בדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, יצטרך להיעזר לא פעם בחוות דעת מקצועית וחיצונית, שתשקף את מסוגלות הנהיגה שלו, ככל שהיא נמצאת כעת בסימן שאלה.

 

הצצה אל תוך הבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים

כחמישים אלף נהגים מקבלים זימון למכון הרפואי לבטיחות בדרכים מידי שנה. כאן ממליצים, במידה רבה גם קובעים, את כשירות או העדר הכשירות של המוזמנים להמשך נהיגה בדרכים. עם סיום הבדיקות שיבוצעו להם, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב”ד) מעביר את ההמלצות שלו למשרד הרישוי, לקבלת ההחלטה הסופית. כמובן שמשרד הרישוי כשלעצמו נוטה לקבל את ההמלצות מהמרב”ד, כך שהן מכריעות בוודאות של 99% את גורלכם בדרכים.

המכון מבצע סדרת בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות, במסגרתן נלקחים בחשבון הרקע התעבורתי והפלילי, רקע בעייתי המכיל אי קבלת מרות וציות לחוקים, שימוש בחומרים ממכרים, בקשות לקצבאות נכות בביטוח לאומי, מעורבות במספר גדול של תאונות ועוד.

כדי לצלוח כל מבחן המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, מומלץ לעבור הכנה מקצועית אצל עו”ד תעבורה המתמחה בליווי נבדקים למכון הרפואי. הכנה זו תגדיל את הסיכויים לביצוע חלק של כל הבדיקות ובסיומם תיקבע כשרות הנהיגה המיוחלת.  

יתרון נוסף בליווי המשפטי הוא היכולת של עורך הדין לאסוף את כל התיעוד הרפואי המעודכן לגבי הנהג, במטרה לספק ראיות חיוביות למצבו. כך לדוגמה, מי שהיה מאושפז במחלקה פסיכיאטרית וכתוצאה מכך זומן אל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים פסיכיאטר, יוכל להצטייד במכתב מפסיכיאטר המטפל בו שמאשר כי הנבדק מטופל תרופתית ונמצא במעקב – מה שצפוי להגדיל משמעותית את הסיכויים לשמירה על רישיונו בסופו של דבר. 

חשוב לדעת שהליכי הבדיקות במרב”ד מתנהלים בצורה בירוקרטית מורכבת ואף מסורבלת, מה שמביא לאיטיות התהליכים, להמתנה ממושכת מאוד ובמקרים מסוימים אפילו ל”תקיעה” בתהליך כך שהנהג עדיין ממתין להחלטה בנוגע לכשירות הנהיגה שלו, מבלי שהרישיון נמצא בידו. גם כאן עורך הדין עשוי לסייע רבות ואף להאיץ במידת האפשר הליכים תקועים. 

 

זומנתי למכון הרפואי לבטיחות בדרכים. מה עכשיו?

למרב”ד יש מספר סניפים ברחבי הארץ, כאשר הזימון מכיל התייצבות באחד מהם, לרוב בהתאם לאזור המגורים: חיפה, חולון, באר שבע או תל אביב. 

יש להצטייד בתעודה מזהה (תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון) וכן לשלם אגרה בכפוף לדרישה לכך, בהתאם לתעריפים הבאים: 

סוג הבדיקה סכום האגרה
בדיקת כשירות נהיגה 631 ₪ 
בדיקה חוזרת 325 ₪ 
עיון במסמכים  118 ₪ 
בדיקה בוועדת ערר 1,073 ₪ 
בדיקת כשירות נהיגה לרכב ציבורי/ כבד 987 ₪ 

 

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

 

את האגרה ניתן לשלם באתר המרב”ד באופן מקוון ובפריסה עד 18 תשלומים. במכון עצמו ניתן לשלם באשראי בלבד. קיימת גם האפשרות לתשלום דרך בנק הדואר במזומן בלבד. 

בנוסף, חשוב להצטייד בכל המסמכים שתומכים או מצביעים על הסוגיה שלשמה זומנתם למכון הרפואי כמו: סיכום אשפוז, מסמכים רפואיים, חוות דעת רפואית, החלטת וועדה בביטוח הלאומי, אישור מומחה, ממצאים רפואיים ועוד. 

כמו כן, יש למלא מספר טפסים אצל גורם רפואי ובהתאם לכל דרישות המרב”ד וביניהם בדיקת ראייה, בדיקה אורתופדית, כתב ויתור סודיות רפואית, ממצאים רפואיים עבור חולי סוכרת, הסכמה לבדיקת קטין, הסכמה למסירת מידע פלילי וטופס פרטים אישיים. 

 

רשימת הבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים 

בתוך חדרי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, יבוצעו בדיקות שונות וביניהן הערכות פסיכולוגיות, רפואיות, פסיכיאטריות, נרקולוגיות ועוד. כמו כן מבצע המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בדיקות שתן ודם, בדיקות מדדי לחץ דם, חום גוף ועוד. להלן סוגים אפשריים לבדיקות הרפואיות שהנבדק יידרש להן:

רופא כללי – בדיקת רופא כללי תצליב בין המידע הרפואי שמציג הנהג לבין הנתונים הפיזיים שלו בחדר הבדיקה. בין הבדיקות יבוצעו בדיקת ראייה ושמיעה, בדיקה נוירולוגית, בדיקות לב ועוד. 

בדיקה נרקולוגית או פסיכיאטרית – בהתאם לסוג הזימון שבידו, יתבקש הנבדק לעבור שיחת אבחון עם הגורם הרלוונטי.

בדיקות פסיכולוגיות – מדובר בסדרת בדיקות ממוחשבת של כ-4 שעות, הבוחנת מספר דברים:

  • מבחני ערנות בהם הנבדק מתבקש לנהיגה באינדיקטור (מכשיר דומה לסימולטור) כדי למדוד את מהירות תגובתו ואת עוצמת הכוח המופעל מצידו בכל פעולה.
  • מבחני אישיות המתבצעים במבדקים השלכתיים לרבות ראיון אישי, ציור, פתרון בעיות ועוד. 

מה קורה לאחר הבדיקה במרב”ד?

לאחר השלמת כל המבדקים, המכון הרפואי יגבש את המלצותיו בנוגע לכשירות הרפואית לנהיגה וזאת על סמך כל תוצאות הבדיקות והמסמכים שלפניו. ההמלצה של המרב”ד תועבר ישירות לרשות הרישוי וזו בתורה תיחשב לסמכות הרשמית והבלעדית שתחליט האם לממש את המלצת המרב”ד או לפעול בהתאם לשיקולי דעתה הנפרדים. כאמור, ב-99% מהמקרים תכובד המלצת המכון הרפואי. 

חשוב לציין כי המלצות המרב”ד מועברות בצורה מתומצתת למשרד הרישוי וזאת מטעמי צנעת הפרט. לכן כל נבדק שירצה לקבל את הנימוקים המדויקים והמלאים כפי שגובשו כלפיו במכון הרפואי, יוכל לדרוש לקבל אותם בכפוף לחתימתו על כתב ויתור סודיות. 

הליך השימוע מול משרד הרישוי

כאשר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב”ד) משלים את תהליך הבדיקות וגיבוש המסקנות, הוא מעביר המלצה למשרד הרישוי בנוגע לכשירותו או אי כשירותו של הנהג. במקרה של העדר כשירות, היא תמליץ על שלילת הרישיון. חשוב לציין כי פסילה זו בדרך כלל נמשכת שנה אחת ולאחריה ניתן יהיה לעבור בדיקות מחדש כדי לקבל המלצה שונה מהמכון הרפואי, אם האפשרות קיימת לאור הנתונים של הנבדק (מבחינה רפואית, תפקודית וכו’).

לאחר שהמלצת המכון מועברת למשרד הרישוי, הנהג יוזמן לשימוע. זהו שימוע פורמלי בלבד, שכן כפי שכבר קראתם, המדיניות של רשות הרישוי היא לאמץ את מסקנות המרב”ד וליישם אותן ללא התערבות נוספת בשיקול דעתו, אך שימוע בעולם החוק לעולם פירושו הזדמנות. וכך ייתכן שדווקא במעמד השימוע, תקבע הרשות כי אין הצדקה לשלילת הרישיון וכי כושרו של העומד לפניה תקין בהחלט.

חשוב מאוד לפנות טרם השימוע לעורך דין תעבורה בנושא, כדי שיבדוק בעין מקצועית את כל הנסיבות, הבדיקות שבוצעו לנהג, כמו גם את המסקנות המלאות לגביו. אם הוא סובר כי קיימת דרך להשפיע לטובה על ההחלטה הסופית בנושא, הוא יפעל למענה. יחד עם זאת, זוהי אינה התחנה הסופית והמוחלטת, שכן גם אם רישיון הנהיגה לא הוחזר להחלטתה של רשות הרישוי, ניתן להמשיך גם הלאה לוועדת הערר

הגשת ערר על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

אין כל ספק כי הבדיקה במכון הרפואי כרוכה בגורלו של רישיון הנהיגה, כך שבהתאם להחלטת משרד הרישוי חלק מהנבדקים יתאכזבו לגלות כי הוחלט שלא להתיר להם לשוב לנהיגה. 

יחד עם זאת, אם הנבדק סבור שההחלטה בעניינו איננה מוצדקת או שישנם נתונים נוספים שעליו להעביר במטרה לשפוך אור על מצבו ולהפוך את ההחלטה, באפשרותו להגיש ערר וזאת בתוך 30 ימים ממסירת החלטתו של משרד הרישוי בנושא. כמו כן, הגשת הערר תתרחש בכפוף לתשלום אגרה באשראי באופן מקוון או במזומן דרך בנק הדואר. 

ועדת ערר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מהווה גוף בקרה להמלצות המרב”ד והיא מוסמכת לשנות או לבטל לחלוטין כל המלצה מצידו. וועדה זו יושבת בבית החולים שיבא, תל השומר (ביתן 17) והיא מורכבת משלושה רופאים. נציין כי גם אם החלטת הערר לא הייתה מספקת, רשאי הנהג לפנות הלאה גם בהגשת ערעור לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

 

האם צריך עורך דין מול וועדת הערר?

אם לאור המלצות המכון הרפואי משרד הרישוי קבע שלא לאפשר לכם להחזיק או לקבל רישיון נהיגה ואתם בוחרים לערער על כך, דעו כי רק עורך דין המכון הרפואי לבטיחות בדרכים צפוי להגדיל את הסיכויים להפיכת ההחלטה בוועדת הערר. כמו כן, אם המקרה מאפשר זאת, ניתן יהיה להגיש כאמור ערעור בנושא לבית משפט מחוזי בו נדרש ייצוג משפטי עוד משלב בקשת הערעור. 

לסיכום:

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב”ד) הוא הגוף הממונה על בחינת כשירותם הפיזית, התפקודית והנפשית של ציבור הנהגים בישראל. גוף זה מגבש את מסקנותיו דרך בדיקות פרונטליות – פיזיות, מוטריות, רפואיות ופסיכולוגיות כאחד המבוצעות במכון עצמו ומעביר את המלצותיו בנוגע לכשירות או אי כשירות הנהיגה של הנבדק למשרד הרישוי.

משרד הרישוי בתורו, יקבע סופית האם לקבל את המלצת המכון, אם כי נטייתו תהיה שלא להתערב בהמלצה זו.

ההתמודדות עם המכון הרפואי עשויה להיות מאתגרת, ממושכת ואף מתסכלת. לא אחת נתקלים הנהגים במחסומים בירוקרטיים איומים בדרך להשבת רישיונם, בייחוד אם הם סובלים ממצב רפואי או נפשי שדווח לגביהם מצד גורם אחר (משרד הבריאות, מכון פסיכיאטרי, רופא מומחה וכו’), או לחילופין זומנו לבדיקות לאחר שביצעו עבירת תעבורה חמורה או ריבוי עבירות וכעת נדרשים להוכיח כי שיפרו לטובה את הרגלי הנהיגה שלהם.

עורך דין לדיני תעבורה הוא הגורם היחידי שמעורב בהליך מול המרב”ד, שתכליתו היא לשמור על המטרות והאינטרסים של הנהג ולאפשר לו להשלים את ההליך בצורה חלקה, מהירה ככל הניתן ועם החלטה שתאפשר לו לקבל מחדש את רישיונו. אם נקלעתם לבעיה מול המרב”ד, זומנתם לבדיקות או שרישיון הנהיגה שלכם נפסל, אל תהססו להשאיר את פרטיכם ואנו ניצור עמכם קשר לטובת בדיקת המקרה והצגת כל אפשרויות הסיוע המשפטיות המתאימות לכך. 

לקבלת ייעוץ מקצועי
ללא התחייבות חייגו 072-3303303

או השאירו פרטים ונחזור אליכם