עתירה – ממתי מתחילים לחשב פסילת רישיון?

רשות הרישוי לא הסכימה למנות מיום גזר הדין את הפסילה זאת בגלל שנהג לא הפקיד את רישיון הנהיגה שלו בבית המשפט. אך העתירה שהוגשה הובילה לקביעה חדשה כי על רשות הרישוי ללכת לקראת הנהג, זאת בגלל הנוסח הלא ברור של התקנות. המסקנה והתוצאה מבחינת הנהג היא שהרישיון שלו יוחזר לו לאלתר.

רקע עובדתי –

בתאריך 17/4/15 נעצר הנהג העותר על ידי משטרת ישראל. הוא נבדק בבדיקת ינשוף ועלה כי הוא נוהג תחת השפעת אלכוהול. הוטלה עליו פסילה מנהלית לתקופה של 30 יום. יחד עם הטלת הפסילה המנהלית, נלקח רישיון הנהיגה שלו על יד קצין המשטרה והוא הופקד בתחנת ירקון של משרדי משטרת ישראל.

לאחר כשלושה חודשים הוטל על העותר עונש פסילה בפועל, זאת למשך 24 חודשים אך בניכוי של 30 ימי הפסילה. מלבד זאת הוטל עליו קנס של אלף ₪ וכן איסור להחזקת רישיון למשך תקופה של שישה חודשים על תנאי של עד שלוש שנים. כל זה היה בהיעדרו של העותר.

למעשה אין חולק על העובדה כי העותר לא הפקיד את רישיונו כפי שנדרש ממנו, ומשום כך לא הוחל כלל מניין הימים של פסילת רישיונו.

לאחר כשנתיים מעת מתן גזר הדין בתאריך 1/3/17 התייצב שוב העותר ברשות הרישוי באזור הקרוב למקום מגוריו, אזור רמת הגולן, אל התחנה הממוקמת בעיר טבריה לצורך בירור מועד הסיום של פסילת הרישיון שלו, שם נמסר לו כי למעשה עדיין לט החלה פסילת הרישיון שלו זאת משום שהוא לא הציג טופס הפקדת רישיון כפי שנדרש ממנו. העותר כלל לא ידע היכן נמצא הרישיון שלו ובאותו זמן הוא יצא לברר את העניין כדי לברר מדוע למעשה לא החל החישוב לשלילת הרישיון שלו. בסופו של דבר הוא גילה כי הרישיון נמצא בתחנת המשטרה ירקון השייך למחוז תל אביב. הוא קבל אישור מטעם המשטרה כי אכן רישיונו היה מופקד בידיהם כבר מהיום הראשון של התחלת השלילה המנהלית ועד לאותו יום אשר בו הוא פנה אליהם.

לאחר מספר שבועות הוא פנה אל בית המשפט לתעבורה בבקשה כי יחשבו עבורו את ימי הפסילה. העותר נענה כי לצורך כך הוא צריך לפנות אל רשות הרישוי. הוא אכן פנה מספר פעמים אל רשות הרישוי אך הדבר לא הועיל כלל. העותר אף שכר את שירותיו של עורך דין לצורך כך אך גם הוא לא ממש הצליח להועיל. על כן הוא פנה שוב אל בית המשפט לתעבורה ושם נענה כי הדרך הטובה ביותר לטיול בעניינו הוא על ידי הגשת עתירה מנהלית.-

לאחר מספר חודשים הוא שוב פנה אל רשות הרישוי באמצעות בא כוחו, לפני שפנה להגיש את העתירה המנהלית כאשר הוא ביקש כי יחשב לו שוב את ימי הפסילה אך הוא לא נענה. העותר שלא היו לו המשאבים הכלכליים לצורך הגשת העתירה על כן הוא החליט לקבל את רוע הגזירה אשר על פיה יהיה עליו להמתין עוד שנתיים נוספות. אך לאחר מספר חודשים בעקבות דרישה מטעם מקום העובדה שלו הוא הגיש בכל זאת את העתירה המדוברת.

לאחר מספר חודשים שוב התקיים דיון בעניינו ועל אף שהשופט בקש כי יימצא סוף סוף הפתרון אשר יחסוך לעותר את התקופה הנוספת ללא הרישיון, עדיין לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה כלשהו בעניין.

עם הגשת הסיכומים בתאריך 24/12/18 ציינה המשיבה כי היות ונותרו רק שבועות ספורים עד לסיום של מועד הפסילה, על כן מוכנה המשיבה להשאיר לשיקול דעתו של בית המשפט את הדיון האם אכן ראוי לקצר את עונשו של העותר ואת משך הפסילה.

העותר למעשה דחה את הצעת המשיבה להשבת הרישיון לפנים משורת הדין, זאת בגלל שהוא סבור היה כי צריך להשיב לעותר את הרישיון שלו כדין ועל כן הוא עמד על כך כי יינתן פסק דין בעתירה.

דיון והכרעה

למרות שבפועל פסילת הרישיון של העותר הינו קרוב לסיומו, אך לבקשתו ביקש השופט להתייחס למהות העתירה ואל להתייחס להצעת המשיבה אשר בקשה להחזיר את השריון של העותר ”לפנים משורת הדין”. העתירה למעשה הוגשה נגד החלטת המשיבה כאשר הוא ביקש כי לא יחשבו את פסילת הרישיון של העותר מהיום בו ניתן פסק הדין אלא רק מהתאריך אשר בו המציא העותר את האישור על הפקדת הרישיון בידיה של המשטרה.

למעשה דנה מהות העצירה בשאלה האם בשעה שהרישיון כבר היה מופקד בידי המשטרה לאחר שהוטלה עליו פסילת הרישיון הוא היה צריך לשוב ולהפקיד מחדש את הרישיון בידי בית המשפט או שהוא יכול היה להסתפק באישור על דבר ההפקדה של הרישיון בידי המשטרה על ידי שבאופן כזה כבר תחל תקופת הפסילה. העותר טען כי בגלל אי הבהירות של לשון התקנה, הרי שהתשובה לכך היא שלילית.

המשיבה לעומתו טענה כי התקנות למעשה ברורות לחלוטין וכי מרוץ תקופת הפסילה לא יכולה להתחיל כל עוד העותר לא הפקיד את רישיון הנהיגה בידי בית משפט או לכל הפחות המציא אישור הפקדה לידי המשטרה.

סוף דבר –

השופטת בחרה לדחות את ההצעה של הרשות והיא קבעה כי העותר זכאי לקבל את רישיונו ממילא. היות ומדובר במצב שהוא לגמרי לא רגיל והרישיון לא היה בידי הנהג על מנת למסור אל הרשות הפוסלת.

כמו כן בגזר הדין לא נכתב בצורה ברורה כי הוא אמור להמציא אישור מטעם המשטרה ובפועל על הרשות להפעיל שיקול דעת על מנת למנוע את עיוות הדין ועל כן חויבה הרשות להשיב עותר את רישיונו ולפצות אותו בהתאם.

להתייעצות עם עורך דין תעבורה חייגו: 072-330-3303