נהיגה תחת השפעת סמים

סעיף 62(3) לפקודת התעבורה הוא הסעיף המגדיר את האיסור של נהיגה בשכרות. סעיף 64ב לפקודת התעבורה מגדיר מי נחשב “שיכור” בעיניי החוק ויש קביעה גם לגבי נהיגה תחת סם:

מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;

מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;

מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות לפי פסקה (3).

אם נתפסת נוהג תחת השפעת סם בכתב אישום שיוגש נגדך ייחסו לך עבירה של נהיגה בשכרות כתוצאה משימוש בסמים לפי סעיף 64(2) או 64(4). 

שימו לב שסעיף 64(2) הוא סעיף חמור יותר במידה ובבדיקת מעבדה נתגלו בגופך סמים או שרידי סמים, חזקה עליך כי נהגת בשכרות. המשמעות היא שנטל ההוכחה עובר אליך להוכיח שלא עברת את העבירה.

סעיף 64(4) מייחס אף הוא עבירה של נהיגה בשכרות ,אך במקרה כזה הנטל נותר על התביעה להוכיח שהנהג אכן נהג ברכב תחת השפעת סם וכי יש קשר בין הנהיגה שלו , ההתנהגות והתפקוד שלו בזמן שנעצר לבין הסם שנמצא בגופו. יש מקרים בהם התביעה לא מצליחה להוכיח מתי נצרך הסם, לכמה זמן נמשכה ההשפעה של הסם והאם הסם אכן השפיע  על הנהג בזמן הנהיגה.

הגדרה של סמים מסוכנים:

הרואין, חשיש, מריחואנה, קנאביס, MDMA, אל אס די, קריסטל, אופיום, אקסטזי, מורפיום וכל סם אחר שנאסר לשימוש בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים.

בדיקה סמים 

בניגוד לבדיקת אלכוהול שניתן לדרוש מכל נהג בכל עת, לצורך בדיקה לאיתור סמים , יש צורך להראות חשד סביר לביצוע עבירה. רק אם קיים חשד סביר, הוא יהיה רשאי לדרוש מהנהג לתת דגימת דם או שתן לאיתור סמים. 

מזה חשד סביר?

בהתאם לפסיקה, צריכה להיות ראיה כלשהי המבססת סבירותו של החשד, בדרך כלל בוחנים האם האירוע שבו היה מעורב הנהג החשוד היה מעלה אצל שוטר סביר את החשד לקיומה של עבירת הנהיגה תחת השפעת סם .

אם ייקבע שלא היה חשד סביר טרם ביצוע הבדיקה לאיתור סמים ייתכן שדגימת הדם או השתן ייפסלו ולא ישמשו כראיה.

אם תסרב לדרישה של השוטר למתן דגימת דם או שתן. יוגש נגדך כתב אישום על נהיגה בשכרות מכוח אותו סירוב, אך על השוטר להסביר לנהג מהן השלכות הסירוב, אי הקראת הזכויות יכולה להוביל לביטול האישום. 

אם יוכח שהיה חשד סביר לנהיגה תחת השפעת סמים והשוטר אכן הסביר את המשמעויות של סירוב לביצוע הבדיקה, אתה עלול להיות מורשע.

בדיקות לאיתור סמים

כדי לאתר שאריות סם יש ליטול דגימת דם או דגימת שתן ולעתים אף דגימת רוק. אם יש חשד סביר של נהיגה תחת השפעת סם , תידרש לתת דגימת שתן, מאחר ודגימת דם לא ניתן לבצע בו במקום ושוטר אף אינו לוקח דגימה זאת. דגימת דם תילקח רק ע”י אח מוסמך ותתקיים בתחנת המשטרה או במרכז רפואי .

בדיקת המאפיינים

בדומה לעבירת נהיגה בשכרות,שוטרים מוסמכים לבצע בדיקת מאפיינים לנהג החשוד בנהיגה תחת השפעת סמים. מדובר למעשה במבחנים כדי לאמת את החשד של השוטר, כך למשל השוטר ידרוש מהחשוד ללכת בקו ישר, להרים אצבע לאף בעיניים עצומות ועוד מבחנים כדי לבדוק קורדינציה. המבחנים מסייעים לשוטר להתרשם מכשירות הנהיגה של החשוד ולהבין האם הוא נוהג תחת השפעת חומרים החשודים כסמים.

בניגוד לבדיקות דם או שתן אותן שאין לכם אפשרות לסרב לה שכן היא תשמש ראיה נגדכם ויוגש נגדכם כתב אישום , לבדיקת המאפיינים ניתן לסרב. למעשה בית המשפט יכול להרשיע אתכם בנהיגה בשכרות או בנהיגה תחת השפעת סמים במידה ונכשלתם בבדיקת המאפיינים בלבד.

הענישה במקרה של הרשעה בנהיגה תחת השפעת סם

עם הגשת כתב האישום וההזמנה לדין, רשאי קצין משטרה לזמן את הנהג לשימוע ולפסול את רישיון הנהיגה ל- 30 יום באופן מיידי.  בנוסף על כך,  קצין משטרה מוסמך להורות על השבתת הרכב לתקופה של 30 ימים.

אם תורשע על ידי בית המשפט בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים, העונש הצפוי הוא מינימום שנתיים פסילת רישיון הנהיגה, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי, קנס ועוד.

במקרים של נהיגה תחת השפעת סמים כאשר רישיון הנהיגה נפסל לתקופה של מעל 12 חודשים תצטרך לחזור על  מבחן תיאוריה וטסט במשרד הרישוי כתנאי להוצאת רישיון נהיגה. כמו כן, תישלח לבדיקות רפואיות במרב”ד – מכון הרפואי לבטיחות בדרכים לבדיקת כשרות  לנהיגה בטרםתוכל לגשת לביצוע טסט ותאוריה מחדש.

בעבירות המתה, נהיגה תחת השפעת סם, יכולה לגרור אישום חמור בהרבה. 

סיכום ענישה בנהיגה תחת השפעת סמים:

א) הרשעה לפי סעיף 62 לפקודת התעבורה שנתיים פסילת רישיון נהיגה, בחינות של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ולאחר אישור של המכון הרפואי לעבור טסט ותיאורה מחדש.

ב) הרשעה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה -מינימום 3 חודשי פסילת רישיון נהיגה.

מה יקרה אם תיתפס בפעם השניה?

אם תיתפס בפעם השניה, הענישה ללא ספק תהיה חמורה יותר, פסילת הרישיון תהיה לתקופה של מינימום ארבע שנים וייתכן שאף יוחלט לשלוח את הנאשם למאסר בפועל.

האם לנהג חדש יש השלכות נוספות?

בתום שנתיים של תקופת “נהג חדש” לא יוענק רישיון נהיגה רגיל לנהג החדש בשל נהיגה ברכב מנועי בהשפעת אלכוהול או סמים משכרים.

 האם נהיגה תחת השפעת סם שוללת כיסוי ביטוחי?

היו לא מעט פסיקות סותרות עד שנקבע על ידי בית המשפט העליון,  כי אין מקום לביטול או הפחתת תגמולי ביטוח בשל רשלנות מבוטח שנהג תחת השפעת סמים, אלא אם יש הוראה מפורשת בעניין זה בפוליסה. 

האם מותר לנהוג תחת השפעת קנאביס רפואי המצוי ברישיון ?

אין דעה אחת אחידה בנושא ויש פסיקות סותרות, הנובעות מדעות שונות ובהתאם לנסיבות המקרה

אומנם ישנם מספר זיכויים בתחום, בעיקר בגלל טענות הגנה כמו “הגנה מן הצדק”, למשל במקרה של מצב רפואי קשה , אך הן נדירות.

לרוב, מאחר שנהיגה תחת קנאביס מסוכנת כמו במקרה של כל סם אחר,טענת ההגנה תישלל. חשוב לדעת כי אישור לשימוש בקנאביס רפואי אינו אישור לנהיגה תחת השפעת הסם.

דוגמא לפסיקה 

אדם נעצר בידי שוטר שהבחין בו נוהג ברכב, השוטר סבר שהמערער שיכור. נערך חיפוש ברכב ונמצא “באנג” (אמצעי לשימוש בסמים) השוטר החליט לערוך לחשוד “בדיקת מאפיינים” המערער התבקש לתת דגימת שתן, אך הוא סירב ועמד בסירובו גם לאחר שהוסברו לו ההשלכות האפשריות של סירוב כזה.

המערער התייצב לדיון בבית המשפט לתעבורה, כפר באשמה שיוחסה לו.

בית המשפט קבע כי הוא אשם, בין היתר, בנהיגה תחת השפעת סמים. ההרשעה נומקה כך:

הוכח בפני כי לאור אופן נהיגת הנאשם, התנהגותו וה”באנג” שנמצא במכוניתו, הוא נחשד בשימוש בסם מסוכן. מתן בדיקת שתן נדרש כדין והנאשם סרב לכך… “

פסיקת בית המשפט העליון בע”פ 398/04 מ”י נ’ בניאשווילי; רע”פ 637/06 לוי נ’ מ”י וראו גם את פסק דין שיצא מלפני בע”פ [ת”א] 71136/02 קביטלשווילי נ’ פרקליטות מחוז ת”א-פלילי. אינני נדרש להבחנה בין פסיקת בית המשפט העליון הנ”ל לבין פסיקתי. אניח את הדבר לעת מצוא). נסיבות ענייננו הן שאין ראיה ישירה להימצאות שרידי סם בדמו או בשתן של המערער.

הנאשם הגיש ערעור ובית המשפט קבע:

אין בדין הוראה המקימה חזקת שימוש בסמים מכח העובדה שאדם סרב לתת דגימה לבדיקת מעבדה לשם גילוי שימוש בסמים. קל וחומר שאין חזקה מן הדין שנהג שסרב לתת דגימה לבדיקת המעבדה, נהג תחת השפעת סם מסוכן. זה הטעם לכך שמתקין תקנות התעבורה ייחד עבירה מיוחדת לסרוב למסור שתן לבדיקת שכרות (תקנה 169ו[א] לתקנות התעבורה). אילו ראה המחוקק או מתקין התקנות ליצור חזקת שימוש בסמים או חזקת נהיגה תחת השפעת סמים, מן הסתם לא היה צריך לקבוע איסור פלילי של הסרוב למסור דגימה לבדיקת שכרות.

באין חזקה מן הדין נקבעה חזקה עובדתית, “דומה לי שמארג הנסיבות הקיים הכולל הודאה מפי הנאשם בשימוש בסמים 24 שעות לפני מעצרו, המצאות כלי שימוש בסמים במכוניתו בעת שנעצר והסרוב למסור דגימה לבדיקת מעבדה מקימים חזקה עובדתית בדבר שימוש בסם סמוך לפני שהמערער נעצר בידי שוטר. כל בר-בי-רב שהיה מתבונן בתשתית נסיבתית זו היה מסיק ממנה הנחה לכאורה של שימוש בסם זמן קצר לפני שהמכונית והנהג שלה נעצרו. היא הנותנת שנסיון החיים מלמד שמערכת נסיבות כזו מקימה את חזקת השימוש התכוף האמורה”.

עוד הוסיף וקבע בית המשפט, כי :

המערער לא עמד בנטל השכנוע שהוסב אליו. הוא, כאמור, לא התייצב לדיון ולא השמיע ראיות מצידו. 

הטענה נגד העונש מבוססת על כך שזו לו פעם ראשונה למערער שהורשע בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים, למערער מיעוט הרשעות קודמות בכלל וכי נוכח “קלקולי האישום והראיות מן הראוי היה להסתפק בעונש מתון”.

אין בטענות אלה כל ממש. עונש הפסילה הוא לתקופת המינימום הקבועה בחוק. אין צריך לומר מהם הסיכונים הטמונים בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים ולא זו בלבד שהעונש אינו מופרז לחומרה אלא שהוא אפילו נוטה לקולא.

למה חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין מומחה?

בנוגע לצריכת סמים, החוק קובע, כי מי שנתפס עם כמות מזערית של סם בדמו, דינו כדין הנוהג תחת השפעת סמים (נוהג בשכרות). אם מתבצעת לנהג בדיקת סמים והתגלו שרידי סם, הוא יואשם בנהיגה תחת השפעת הסם, גם אם השתמש זמן רב לפני הנהיגה. הנאשם הוא זה שעליו מוטל נטל ההוכחה, להוכיח כי לא היה קשר בין המצאות שרידי סם בגופו ליכולת הנהיגה שלו.

נהיגה תחת השפעה סמים היא עבירה חמורה שהעונש עליה חמור ולכן נדרש ייצוג משפטי מהשלבים המוקדמים. עורך דין שמתמחה בדיני תעבורה יכול לבדוק היטב את נסיבות המקרה לרבות האם אכן היה לשוטר חשד הסביר שהוביל לביצוע בדיקת סמים, במידה ולא, ניתן לפסול את בדיקת השתן או הדם ששימשו כראיות ואז התביעה נשארת ללא הראיות המרכזיות.

במקרים מסוימים עורך דין תעבורה מומחה יכול לטעון שאמנם בדיקת סמים היתה חיוביות, אך בזמן הנהיגה הנאשם לא היה נתון תחת שפעת הסם.