נהיגה בפסילה

מבין שלל העבירות המצויות בפקודת התעבורה, נחשבת נהיגה בפסילה לאחת העבירות החמורות ביותר. במאמר זה נסקור את מהות העבירה, את הענישה הקיימת לכך בחוק ואת התנאים שבהם נהג יורשע בעבירה זו. 

מהי עבירת נהיגה בפסילה?

נהיגה בפסילה משמעותה מצב שבו רישיון הנהיגה של הנהג נפסל מכל סיבה שהיא ועל אף זאת הוא בוחר להמשיך לנהוג כרגיל, כאילו שפסילתו איננה מחייבת. ובכן, מדוע נחשב הדבר לעבירה כה חמורה?

בראש ובראשונה צריך להבין שנהגים בפסילה שיוצאים לנהיגה, אינם מכבדים הלכה למעשה החלטות שיפוטיות ומנהליות שנקבעו להם. שנית, כל נהג שרישיונו נפסל, החוק יוצא מנקודת הנחה שהוא מהווה סכנה לציבור הנהגים. בנוסף, מי שנוהג בשלילת רישיון וכתוצאה מחשש להיתפס בעבירה זו נוהג תחת לחץ, מהווה גורם סיכון מוגבר לתאונה או לחילופין עשוי לברוח ואף להתעמת עם שוטרים.

הגדרת חוק נהיגה בפסילה 

לגבי נהיגה בפסילה סעיף 67 לפקודת התעבורה קובע כי כל עוד אדם נפסל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה, כך שהוא מבצע נהיגה בפסילה ביודעין, צפוי לשלוש שנות מאסר בפועל. 

מה עושים במקרה של נהיגה בפסילה?

קיימים מספר גופים במדינת ישראל שמוסמכים לפסול אדם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה: בית המשפט, רשות הרישוי, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, בית המשפט, קצין משטרה (בדרגת מפקח ומעלה) וראש ההוצאה לפועל. 

יחד עם זאת, כדי שיהיה ניתן להרשיע נהג בעבירת נהיגה בזמן פסילה, יש להוכיח את קיומם של כמה תנאים מקבילים ומצטברים:

  1. בוצעה נהיגה, כלומר ישיבה בכיסא הנהג גם מבלי שהרכב עצמו מונע באותו הרגע, או לחילופין דחיפת רכב כבוי או הובלת אופנוע באופן רגלי מנקודה לנקודה. הוכחה זו מצריכה תיעוד מצד השוטר שעצר את הנהג בנוגע להבחנתו בפעולת הנהיגה וכן את העובדה ששמר על קשר עין רציף מאותו הרגע ועד לעצירתו של הנהג וזיהויו. 
  2. הפסילה על הנהג הוטלה כחוק – כבר היו מקרים מעולם שבהם בעקבות טעות למשל בניקוד ממשרד הרישוי, הוטלה פסילה לא חוקית על הנהג. 
  3. הרכב שבו הנהג נוסע בזמן פסילה הוא רכב המחויב ברישיון נהיגה על פי תקנות התעבורה והפסילה עצמה הוטלה על דרגת רישיון הנהיגה המתאימה. 
  4. הנהג יודע על הפסילה שלו – במקרים שבהם אדם נשפט שלא בפניו כך שבפועל הוא מבצע נהיגה בפסילה ללא ידיעה, יהיה צורך להוכיח כי פסק הדין אכן נשלח אליו כדין. 

אם הנהג זומן לשימוע מול קצין משטרה בנוגע לקבלת החלטה על פסילה מנהלית, או לחילופין זומן אליו אך לא התייצב ונפסל בהיעדרו, חזקת הידיעה על הפסילה תקפה בכל זאת, משום שהנתון מופיע בטופס הזימון שנמסר מבעוד מועד לנהג. 

כאשר מוכח כי הנהג לא ידע על פסילתו, לא ניתן להעמידו לדין. 

באילו מקרי נהיגה בפסילה צריך עורך דין?

משטרת ישראל מעוניינת לאתר נהגים בזמן פסילה על הכביש ולכן מקיימת בדיקות יזומות בדרכים, המבוצעות דרך יחידות אכיפה מיוחדות. במקרים מסוימים, שוטרים אף יבדקו בסביבת ביתו של הנפסל האם הוא יוצא מביתו לנסיעה. 

לאור האכיפה והענישה המחמירה ביחס לעבירה זו, מומלץ להתייעץ עם עורך דין תעבורה גם ביחס להשלכותיה של נהיגה במהלך פסילה וגם במקרה שבו הנהג נתפס מבצע את העבירה. בנסיבות ובנימוקים שישקפו את ההכרח או חובתו של הנהג לנהוג על אף הפסילה (למשל כאשר הרכב משמש להסעת קרוב חולה לטיפולים ואין מלווה אחר בנמצא שיוכל לעשות זאת), עשוי עורך הדין להשיג ענישה מופחתת ומקלה יותר. כמובן שגם במקרה של מתן פסק דין שכלל ענישה מכבידה יהיה אפשר להגיש ערעור באמצעות עורך הדין.

נקודה קריטית שבה צריך להיעזר בעורך הדין היא כאשר הנהג מגלה לתדהמתו על הפסילה שהוטלה עליו בהיעדרו ומבלי שידע על כך. במקרים אלה, עורך הדין ידרוש לקבל את אישור המסירה של הדואר הרשום שנשלח לנהג לגבי רישיונו. 

איך לבחור עורך דין נהיגה בפסילה?

חשוב לבחון את מומחיותו ובקיאותו של עורך הדין בדיני תעבורה ובפסיקה המתאימה לעבירות נהיגה בזמן פסילה על נסיבותיהן המשפטיות. יתרון נוסף בבחירת מומחה יהיה היכרותו המוקדמת של עורך הדין עם מחלקת התביעות המשטרתית, עמה ניתן יהיה להגיע להסדר טיעון הכולל ענישה מקלה בכפוף לנסיבות העבירה. 

האם בזמן נהיגה בפסילה ביטוח הרכב נותר בתוקף?

בהתאם לפסיקה שהתקבלה בבית המשפט העליון, שלילת כיסוי ביטוחי לנהג שבעת שביצע תאונה ורישיונו נפסל קודם לכן, תתרחש רק אם תצליח חברת הביטוח להוכיח כי הנהג ידע על כך שהוא נוהג בפסילת רישוי ולמרות זאת יצא לנהיגה. אותו הכלל יחול כמובן בעת תביעת נזקי רכוש.

יחד עם זאת, חברות הביטוח אינן נעזרות בפסיקת העליון כדי לקבוע את מדיניות התביעות שלהן וסביר להניח כי יטענו להעדר כיסוי פעיל. גם הפעם נדרשת מעורבות משפטית בנושא, אם כי מצד עורך דין המתמחה בנזקי גוף ותביעות נגד חברות הביטוח. 

מהם העונשים הניתנים על נהיגה בזמן פסילה?

החוק מתיר במקרה של נהיגה בפסילה, פסילת רישיון נוספת ללא מגבלת זמן, לצד מאסר בפועל למשך עד 3 שנים. הענישה תיקבע כמובן בהתאם לנסיבות המקרה וחומרתו. 

בית המשפט יבחן את נסיבותיה של הפסילה עצמה. אם הוטלה כסנקציה מהוצאה לפועל עקב חובות למשל, הגישה תהיה סלחנית יותר. להבדיל, אם למשל המדובר בפסילה מנהלית כתוצאה מתאונת דרכים עם נפגעים, ייתכן שייפסק עונש מאסר ממושך. 

חשוב להתייחס גם למדיניות המשטרתית הנהוגה בעת נהיגה בפסילה פעם ראשונה: התביעה תחתור למאסר בפועל ופסילת רישיון ממושכת, אולם כאן המקום של עורך הדין לפרט נסיבות מקלות שיאפשרו לבית המשפט לקבוע עונש מידתי. 

במקרים של נהיגה בפסילה בפעם השנייה, המגמה תהיה מחמירה בהרה ותכלול בין היתר את עצירתו לאלתר של הנהג, הבאתו לתחנה לצורך חקירה ובקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים. 

אם נתפס הנהג בזמן פסילה בפעם השלישית או הרביעית, הרי שיוטלו עליו עונשי מאסר ממושכים לצד פסילת רישיון נהיגה של שנים.

בנוסף מוטלות על הנהג בגין נהיגה בפסילה 10 נקודות רישוי. 

נתפסתם נוהגים בזמן פסילה? 

אין מנוס מצפי לענישה מחמירה ביותר כלפיכם. כדי להתגונן מפני עונשי מאסר ופסילת רישיון כבדים ואף לצמצם ככל הניתן את הענישה בכפוף לנסיבות מקלות או מיוחדות שבגינן בוצעה הנסיעה, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין תעבורה מומחה ולקבל ממנו ייעוץ וייצוג בקיא ומקצועי. 

לקבלת ייעוץ מקצועי
ללא התחייבות חייגו 072-3303303

או השאירו פרטים ונחזור אליכם